מול מבנה בית המלון של אלתר שורץ, שוחזר בית אבן בן שתי קומות , הצופה דרומה אל בית העלמין. זה היה בית מגוריו
של המורה חיים וילקומיץ. וילקומיץ, יליד ליטא, הגיע לראש פנה לאחר תקופה של עבודה חינוכית בזכרון יעקב ובמטולה. הוא הצטרף למורה הכריזמטי, יצחק אפשטיין, והשניים פעלו יחדיו להחדרת השפה העברית בקרב תלמידיהם כבסיס לכל מערכת הלימודים בבית הספר שהוקם על ידי הברון. עד אז התנהלו הלימודים ב”חדר” דתי והמעבר לשיטתו של וילקומיץ עורר ויכוחים רבים. הרב קוק, שהגיע באחד הימים לביקור במושבה, נשא דרשה בבית הכנסת ופנה אל שומעיו באידיש. וילקומיץ שהתרעם על כך, ליבה מיד את הוויכוח שנסב סביב השאלה: מי רשאי ללמד את בני ישראל. היו שתמכו בהמשך השיטה הישנה וקבעו שרק הרבנים מוסמכים להיות מורים, אך וילקומיץ לא נרתע והמשיך בדרכו ובהקניית השפה העברית דרך מקצועות הלימוד השונים. אפילו עבודת הגינה ושיעורי המוזיקה נלמדו בעברית. עד מהרה זכה בתמיכתו של הברון, שאף בנה עבור המורה ומנהל בית הספר מבנה מיוחד. מאוחר יותר מינה הברון את וילקומיץ להיות אחראי אזורי על החינוך במושבות. ביתו של וילקומיץ משמש כיום אכסניה לגלריות אמנות שונות.
בקומה התחתונה של בית וילקומיץ’ , במרתף עתיק ששוחזר , מצוי בית קפה יפהפה.
ביתר הרחבה תוכלו לקרוא על החינוך במושבות הברון ועל המורה וילקומיץ’ במאמר “בית הספר הכפרי” המצוי באתר זה בסעיף מאמרים ומחקרים.