מנחם בן-אריה

ראשוני פינת ההר

 מנחם בן-אריה ז”ל  – האיש והאוסף / רות מרום

המאמר המלא ראה: “שבילים בהר” ר’ מרום, עורכת, גיליון מס’ 1, שנת 2001, ראש פנה, עמ’ 31-25

” אני… בן כפר הגר ליד פלג מים

הנכנס ישר לשמים

כשהוא נעול במגפיים

כדי לקטוף כוכבים מלוא חפניים…”

מנחם בן-אריה

מי היה האיש? מה היו מקורותיו המשפחתיים ומה הביא אותו לעסוק בתחום התיעוד והסיפור ההיסטורי? את הסיפור המשפחתי תיעד מנחם בן-אריה בכתביו וכן בסיפור בתוך קובץ הנקרא “אלמנות – יתמות” ואף הוציא לאור חוברת, בסיוע האגודה לשחזור, הנקראת “בית סבא בראש פנה” ושם הוא מספר על משפחתו וזקנו ר’ יהושע בן-אריה.

מנחם בן-אריה היה נכד למייסדי ראש פנה. סבתו מינצה נולדה בצפת. הסב יהושע נולד ביאסי אשר ברומניה, הוא נמשך לציונות ועלה לארץ בגיל שש עשרה בעודנו נער. בסיוע ובהמלצת הבארון התקבל כאיכר בראש פנה. לשניים נולדו שבעה ילדים: חוה, נעמי, מרדכי, ברכה, יעקב, משה ומיכאל.

בית משפחת בן-אריה בראש פנה היה בית ועד לסופרים כמו ח.נ. ביאליק, ש”י עגנון, ד. שמעוני ועוד. בבית זה אף נערכו התכנסויות של ציונים מן הארץ ומן העולם. יהושע היה פעיל ומעורב בענייני המושבה ושימש שנים רבות כ”מוח’תאר” של ראש פנה.

הסבתא מינצה, בת ה”יישוב הישן” מצפת, הייתה אישה פעילה הן לצדו של בעלה והן כאישיות בפני עצמה בקרב נשות המושבה. ההורים חינכו את ילדיהם לאהבת האדם וארץ ישראל, לחיי צניעות והסתפקות במועט וחיזקו בהם את הקשר למקום ולארץ ישראל.  דמותו של הסב והעולם התרבותי וציוני לאומי אליו נחשף מנחם בן-אריה בילדותו ובנעוריו, השפיעו מאוד על עיצוב אישיותו ועל החשיבות שטיפח לזיכרון ההיסטורי.

מנחם בן-אריה נולד בי”ח ניסן תר”ץ (17.4.1930) לאמו שרה ולאביו משה, אשר היה הבן הממשיך בנחלת בן-אריה בראש פנה. מאחר והיה ילד חלש ולקה במחלה ממנה סבל כל חייו, מצא מנחם פיצוי בעולם הפנימי והעשיר שהכיל ביתו. הוא למד לימוד עצמי וקרא ספרים שהיו בבית. כך רכש לעצמו ידע רחב בתחום ההיסטוריה של ארץ ישראל. עוד בנעוריו שלח כתבות מן הגליל, אשר התפרסמו בעיתון “הבוקר”. בכתבות תיאר את ההווי במושבות ואירועים מן הגליל, ממטולה ועד עכו.

“…בשנה תש”י – תשי”א 1950/51 מוניתי סופר העתון “הבקר” בראש פנה בגליל, תחילה ללא שכר ואחר-כך בשכר ירוד – נמוך… שוטטתי בכל רחבי הגליל העליון ממטולה ועד עכו…”

במקביל החל לתעד ולתחקר את הזקנים בראש פנה ובגליל ואסף אוצר בלום של מידע, מסמכים ועדויות על תקופת ראשית ההתיישבות הלאומית החדשה בגליל. מנחם פוטר מעיתון “הבוקר” בשנת תשט”ז (1956) עקב מצב העיתון באותה עת, ונאלץ לעבוד בעבודות ארעיות למחייתו.

בשנים האחרונות לחייו שימש כמדריך ו”מספר” ב”מדרשה לתולדות ההתיישבות בגליל ע”ש יגאל אלון ז”ל”, אשר באתר השחזור בראש פנה וזאת עד לצאתו לגמלאות בשנת 1996. הוא היה הראשון אשר פנה ליגאל אלון ולגורמים שונים בראש פנה ובארץ לעשות למען ההיסטוריה של המושבה שלא תישכח ולהקים במקום “מרכז ללימוד תולדות ההתיישבות בגליל”. לקראת שנות השמונים הוקם המרכז לתולדות ההתיישבות בגליל כפי שהציע מנחם. כך הוא כותב:

“…כתבתי אל שרים שונים ובכללם אל השר יגאל אלון ז”ל ופרסמתי בעיתונים שונים מכתבים בהם הצעתי להקים בבית פיק”א בראש פנה שהיה אז הרוס ונטוש… מכון… שאליו ייאספו… ספורים מתולדות ראש פנה ומושבות וקבוצי הגליל העליון וההתיישבות המתחדשת בגליל העליון ובו ירצו, ילמדו את ההיסטוריה… בי”א חשון ה’תש”מ 1.11.79 נערך טקס פתיחת בית פיק”א המשוקם… כבית ספר – מכון ללמוד תולדות ראש פנה והישוב העברי המתחדש בגליל … ובו ספריה – ארכיון ע”ש אברהם בלום ז”ל, נכד למייסדי ראש פנה ואכריה ואחד מפעילי בית פיק”א המשוקם”

מאז ומתמיד היה מנחם “מספר” עממי, אשר נהג לספר את סיפור ההיסטוריה בפכים פכים לכל המתעניין ושואל, בעברית גלילית, רהוטה ומתובלת במשלים. מנחם ניחן בזיכרון מעולה ובכושר להפיק ממנו מידע שיטתי וסדור. ממידע זה נהנו בעיקר סטודנטים וחוקרים שבאו במיוחד לראיין אותו בנושאי התקופה. בתיק מיוחד שמר על תכתובת אישית בענייניו וכן על מכתבי תודה והוקרה. בעבודות רבות המצויות בארכיון נזכר שמו של מנחם בן-אריה במדור התודות או כפריט מהביבליוגרפיה. כן מצויים אזכורים של חומריו במקורות של מאמרים וספרי היסטוריה ומחקר שפורסמו על ידי מחברים וחוקרים שונים. עם הקמת מדרשת ראש פנה השתלב מנחם באופן טבעי בצוות ההדרכה וכך יכול היה לנצל את כישרונו ואהבתו לסיפורי ראשית המושבה כחלק מעבודתו. מנחם הפך להיות דמות חיה לתיעוד ולהיסטוריה של התקופה. מפיו נשמעו הדברים חיים, נושמים ומדברים בלשון התקופה וב”צבעים” עזים של הזמן והתקופה.

כמו סבו יהושע לפניו, היה מנחם ער לענייני הציבור והרבה בכתיבת מכתבים לעיתונות ולגורמים שונים בענייני הכלל וענייני השעה. מנחם לא הקים משפחה משלו והמשיך לגור בבית המשפחה ההיסטורי עם אמו ודודתו עד יום מותן. למרות שבשנים האחרונות חי בגפו, לא היה בודד. עובדי אתר השחזור והארכיון היו לו למשפחה, אהבו והוקירו אותו. זאת בנוסף למשפחה מורחבת של ידידים בראש פנה וברחבי הארץ עמם חלק את אוצרו – הסיפור ההיסטורי של הראשונים.

רבים במושבה ידעו לכבד את מנחם האיש וראו בו היסטוריון של התקופה ושל המושבה. עד סוף ימיו נהנה מעולמו הפנימי העשיר שהכיל את כל דמויות הילדות, בני משפחה, איכרים ובני ראשונים, אותם תיאר, עליהם סיפר ומהם ניזון במשך כל שנות חייו ואת מורשתם השאיר בחותם כתוב לדורות הבאים – כתב יד ואוסף מנחם בן-אריה.

במשך השנים ניסה לעניין גורמים שונים בקשר לפרסום כתביו אך לא תמיד בהצלחה. הוא נהג לספר על כך ולהוסיף בהומור: “חכמת המסכן בזויה”. חלק הארי של  אוסף בן-אריה ובכללו כתב היד, נרכשו על ידי המועצה המקומית ראש פנה, עם ייסודו של הארכיון בשנות השמונים. במשך השנים נרכשו חלקים נוספים ביוזמה ובמימון של משפחת בלום עבור הארכיון בראש פנה. עם מותו, ב-כ”ד באלול תשנ”ו (8.9.96), הועבר ארכיונו של מנחם בן-אריה לארכיון בראש פנה.

תכולת ותיאור אוסף מנחם בן-אריה 

להלן פריטי אוסף בן-אריה המצויים בארכיון בראש פנה:

1. כתב יד, “סיפור תולדות ראש פנה וקורותיה” – א’-ד’, ראש פנה, 1961, חלקים א’-ג’ עמ’ 1109-1, חלק ד’, “בית הספר בראש פנה”, עמ’ 185-1.
2. צילום כתב היד”ראשוני פינת ההר” ובהמשכה “סיפור תולדות המושבה ראש פנה וקורותיה” וחתימה של המחבר בראש העמוד הראשון. סימון בארכיון ראש פנה 115 E, ראש פנה.
3. סיפורים, ראש פנה, 1970. המקור נמצא בארכיון הציוני המרכזי בירושלים (אצ”מ) וסימנו 33/86/3 J, ראש פנה, רשימות של מנחם בן-אריה, מ’ בפנקס הרכישות 8703 (נמסר ע”י עבר הדני תל אביב, 3.10.1970). בארכיון ראש פנה מצוי צילום של הפריט (נמסר ע”י נחמה בלום).
4. “אלמנות – יתמות” כתבים: מאת מנחם בן-אריה (3 עותקים), ראש פנה, ללא תאריך הדפסה, עמ’ 20-1.
5. “פתגמי ערב”, ליקט ורשם, תרגם ופרש מנחם בן-אריה, ראש פנה, 1990 (הערבית כתובה באותיות עבריות. נרשם החל משנת 1959).
6. “סיפור תולדות ראש פנה וקורותיה” (מקור) נושאים וחלקים סדורים על פי נושאים ללא מספור. כנראה הוצאו ורוכזו מתוך כתב היד לצורך של המחבר.
7. “לקט ועוללות”, מנחם בן-אריה (צילומים מתוך כתב היד) נעשו ע”י המחבר, אינם ממוספרים.
8. “ראש פנה בת 75”, ראש פנה, כ”ד בסיוון, תשי”ז (23.6.1957).
9. עיתונות התקופה: מאמרים שפורסמו בעיתון “הבוקר”.
10. חומר בטיפול ארכיוני – מספר ארגזים המכילים תיעוד וחומר רב ומגוון של מקורות, מסמכים ולקט מאמרים מתוך כתבי עת, עיתונות וספרות התקופה, אשר מוינו על ידי המחבר כגון: דברים על ההתיישבות בארץ ובגליל ועבודת האדמה, שפת אידיש – ז’ארגון, בית הספר חינוך עברי ולבטיו (2 תיקים), הלשון העברית, היהודים בארצות המזרח, הערבים והיחסים בין היהודים לערבים ועוד.

בארכיון מצוי גם אוסף משפחת בן-אריה מימי הסב יהושע בן-אריה הכולל חומר ותיעוד ראשוני של תולדות משפחת בן-אריה ותולדות המושבה ראש פנה.

מהימנות האוסף לצורכי מחקר היסטורי

אוסף מנחם בן-אריה מרוכז במקום אחד, בארכיון ראש פנה, דבר המקל על אפשרות העיון בו. האוסף מגוון מאוד ומכיל מקורות ראשוניים ומעובדים מסוגים שונים. האוסף הינו בעל אופי סיפורי ואף ספרותי, המשלב משלים, קטעים מן המקרא ומובאות שונות. הכתיבה אינה בעלת אופי מחקרי ושיטתי, דבר המקשה על הקורא להתמצא באוסף ולדלות ממנו חומר לצרכיו. חסרים מפתחות, ותוכן העניינים קיים באופן חלקי. התוכן נרשם בחלקו על ידי המחבר וחלקו על ידי צוות הארכיון. האוסף הינו בבחינת לקט וריכוז חומר היסטורי וארכיוני “גולמי”. יש להשתמש בחומר במידת הזהירות הראויה לכל חוקר, כאשר הוא בא לעשות שימוש במקורות לצורכי מחקר ובמיוחד במקורות מסוג זה, הכוללים רישום זיכרונות וגביית עדויות. יש לציין, כי ארכיון בן-אריה, המכיל כיום גם את ארכיון סבו יהושע בן-אריה ואת ארכיון המשפחה, מהווה “אוצר בלום” של חומר בלתי ממוין של תיעוד היסטורי ראשוני כגון: מכתבים, תמונות, גלויות, תעודות ומסמכים שונים, מתקופת ראשית ההתיישבות היהודית החדשה בגליל, אשר טרם “נחשפו” או טופלו, הן מבחינה ארכיונאית והן מבחינה מחקרית.

ארכיון מנחם בן-אריה ומשפחת בן-אריה מומלצים לעיון לכל העוסק בחקר תקופת ראשית ההתיישבות בגליל ויש בהם כדי לתרום להרחבת היריעה ההיסטורית ללומד, לחוקר ולהיסטוריון של התקופה. צוות ארכיון ראש פנה שוקד על הטיפול הארכיוני הראוי לאוסף בן-אריה. בקרוב, עם סיום הטיפול בחומר החדש, אשר נחשף רק לאחרונה, יעמוד לרשות הציבור הארכיון המשפחתי כחלק מאוסף מנחם בן-אריה – האיש אשר ביקש בצניעות של “בן כפר הגר ליד פלג מים… לקטוף כוכבים בשמים…” ולחפור אוצרות תיעוד ומורשת היסטורית עבור הדורות הבאים.