נולדתי בשנת 1978 בסנט פטרסבורג, וב- 1991 עליתי לישראל עם הוריי. ב- 2016 התחלתי לעסוק בוויטראז’. הזכוכית הצבעונית הביאה עִמה השראה ורצון ליצור משהו שונה וייחודי,
עם המעבר לישראל, הטבע הים-תיכוני שבה את לִבי, הים, ההרים והצמחייה שמסביב הקסימו אותי, אך מראה
הבניינים היה מאכזב בלשון המעטה, ונפשי כמהה ליופי שבאדריכלות העירונית במחוזות ילדותי. תסכול זה מצא
את ביטויו בדמות דחף ליצור עיר דמיונית, שתהיה מאוכלסת בבניינים יפים; עיר מקלט קסומה, שבה אשמש
כאדריכלית – עיר של זכוכית.
כשאני מתבוננת באש, באור ובתאורה נעימה, המחשבות מתחילות לנוע באופן ספונטני יותר ונותנות מנוח למוח
המתהפנט. כשאני מתבוננת בארמון קסום, הקורן אור חמים, צפים ועולים בי זיכרונות מילדותי, שהייתה נטולת
אביזרים מודרניים, כמו אלה התופסים כיום את תשומת לִבם של ילדים. כילדה נהגתי להתבונן שעות ארוכות
בפמוט מיוחד שהיה בביתנו, שבו דלק נר, ולדמיין עולם קסום ומושלם, שבו אני חיה, מוקפת ביופי ובאסתטיקה.
המיניאטורות הארכיטקטוניות שלי מושפעות בעיקר מן האדריכלות של אירופה ושל המזרח הרחוק. למרבה
האירוניה, כמעט לא יצא לי לטייל באירופה, ומכאן, אולי, הרעב דווקא לסגנון זה, אך זכיתי לגור במזרח הרחוק
והתאהבתי בדרך, שבה מיטיבים לשלב שם פאר, פשטות וחומרים מן הטבע (קישוטי זהב וגג מעלי עץ טיק).
מאז ומעולם היווה האור (ובפרט נרות ומנורות( מקור לתחושת חמימות בבתים, במקומות קדושים ובמבני ציבור.
אור הוא מרכיב מפתח בעיצוב חלל, והוא המשרה אווירה ומשפיע על הלוך רוחו של השוהה במקום.
ולרי פאליי – 054-7266432
