הספר נקרא: "מקדש ירושלים וארמון מארזי הלבנון"- שחזור לפי ספר יחזקאל וספר מלכים, הוא נכתב ע"י האדריכל שארל שיפייה, וז'ורז' פרו – חבר המכון הצרפתי ללימודי היהדות.
הוא הוצא לאור ב-1889, על ידי הוצאת הספרים ליבררי האכט ושות', שמשכנה בשדרות סאן ז'רמן 79, פאריז, בשיתוף החברה הצרפתית ללימודי היהדות.
על הדף הראשון הפותח של הספר מצויה הקדשה בכתב יד, כתובה בעט דיו, חתומה ע"י מזכירו של רוטשילד (כנראה ארמו) ובה נאמר: "מוקדש לקולוניא ראש פנה ע"י האדון הברון אדמונד דה רוטשילד, פאריז, 21 בספטמבר 1898.
כידוע ביקר הברון רוטשילד בארץ עד שנת 1900 שלוש פעמים- בשנים: 1887, 1893, 1899.
הספר הוענק כמתנה למושבות ראש פנה וזיכרון יעקב. לא ידוע לנו על מושבות נוספות שקבלו ספר כזה. ידוע שהיו מספר עותקים, אחד מהם מצוי בלובר ואחד בידי המשפחה. ידוע שהעותק שבזיכרון יעקב ממוספר כמספר 4, ואילו על העותק של ראש פנה נטען כי היה מספר 3.
בפתיח לספר כתבו המחברים כי : " בית המקדש השמי מבחינת ארכיטקטורה קודם למקדש היווני ואף שמש כמודל למקדשים של אזור הים התיכון... אף סופר מסופרי יון לא יכול היה לתת תיאור כמו זה של בית המקדש בתנ"ך. ויתכן שזאת משום שליהודים היה רק בית מקדש יחיד ומכאן חשיבותו ולכן תואר לפרטים. מטרתנו לשחזר את בית המקדש כבית מקדש יהודי שישמש כמודל לאור התיאור שבספר יחזקאל. "
ואכן הספר כולל: שרטוטים והדמיות של מבנה בית המקדש וארמון המלך, הבנוי מארזי הלבנון. השרטוטים כוללים פרטים ארכיטקטוניים שונים כמו עמודים, עיטורים, כותרות, שערים, מבט ממעוף הציפור, חזיתות וכד'...
כמו כן מצויים בספר שרטוטים של פריטים כאלו מאתרים יהודיים עתיקים וחדשים יותר בארץ ובעולם (יד אבשלום, בתי כנסת באירופה...). הכותבים הסתמכו על המקורות התנ"כיים ועל פריטי ארכיטקטורה אלו בבואם ליצור את ההדמיות של מבני בית המקדש וארמון המלך.
ניסיון להסביר -
רוטשילד ספג חינוך יהודי מסורתי מאלברט כהן, המחנך שלו ומי שהיה ממונה על עניני הצדקה של אביו- הברון ג'יימס דה רוטשילד. אלברט כהן נסע בשליחות המשפחה לארץ ישראל והעביר סיוע להקמת מוסדות, כגון בית חולים רוטשילד בירושלים. הוא חינך את אדמונד דה רוטשילד ברוח המסורת והדת היהודית. הברון היה מוקף מצעירותו באנשים בעלי נטייה דתית מובהקת, במיוחד מצד אשתו עדה ודודו.
לפי הידוע לנו ניהל הברון מגעים לרכוש את רחבת הכותל על מנת שיהודים יוכלו להתפלל בשקט וללא הטרדה מצד המוסלמים, אך הרבנים, הספרדים בעיקר, התנגדו נמרצות.
עניינו של הברון בבית המקדש אינו יוצא דופן על רקע ההתעניינות באירופה כולה במהלך המחצית השנייה של המאה ה-19 וראשית המאה ה-20, בהתפתחות חקר המקרא, האוריינטליזם והארכיאולוגיה. עצם זה שהספר מודפס מחזק לדעת פרופ' רן אהרונסון, חוקר העלייה הראשונה ופעילות רוטשילד בא"י, את הדעה כי יתכן והברון רכש אותו מתוך הקשר העמוק שלו לארץ.
תעלומה היא, עד כה, מי הזמין את הספר, למה הוזמן הספר, מדוע הברון רכש אותו? האם יש קשר לעובדה כי הברון היה ידוע כאספן של תחריטים ורישומים?
האם סביר להניח כי הספר הוענק לראש פנה ולזיכרון יעקב דוקא, מכיוון שהמתיישבים - חובבי ציון הרומנים, היו יהודים אדוקים, וכאמור גם הוא היה בעל גישה יהודית עמוקה?
האם לאור נטיותיו הדתיות והלאומיות של הברון רוטשילד, ניתן להסיק כי הוא ראה במושבות את ראשית התחייה הלאומית היהודית, כאשר בית המקדש מסמל את שיא האוטונומיה הדתית, התרבותית והלאומית של העם היהודי? האם בשל כך העניק למושבות את המתנה המיוחדת הזו?
החידה תישאר בלתי פתורה עד שמחקר מקיף על רוטשילד יקרום עור וגידים.