החלוץ נענש – וביתו נבנה מחוץ למושבה/דוד הכהן
מעל נחל ראש פנה עומד זה כ-120 שנה בית בן-אריה.
ברחוב דוד שו”ב, לרגלי ההר, שוכן בית משפחת בן-אריה. הבית נבנה כמה שנים אחרי הקמת ראש פנה בגלגולה השני, בשנת 1882 על ידי יוצאי רומניה. את הבית בנה צעיר בשם יהושע בן-אריה ומיקומו, מחוץ לתחום המושבה המקורי, קשור בסיפור הבא.
כמה שנים אחרי הקמתה התארגנו תושבי ראש פנה נגד הפקידים העריצים של הברון רוטשילד, ואף העזו לשגר מכתב בנושא לברון בפריז. כותב המכתב היה יהושע בן-אריה, שהיה חדש במושבה ולא היה ער לתוצאות הצפויות.
בראש מנגנון הפקידות במושבה עמד אז יצחק אושרי (1886-1884). אושרי, בין יתר מעלליו, נהג ל”צנזר” את המכתבים שיצאו מהמושבה אל הברון רוטשילד, וכך עלה על מכתב המחאה.
כשגילה כי בן-אריה חתום על מכתב התלונה, הורה להענישו. הוא נאסר לכמה ימים באורווה ואחר כך הוטל עליו לאסוף את האשפה במושבה. אבל בכך לא תם העונש. כשביקש בן-אריה לבנות בית במושבה, אסר עליו אושרי לבנותו בתוך המתחם המקורי של היישוב, אלא מעבר לנחל ראש פנה.
אפילו הדלת נשמרה
הבית, בן קומה אחת, נבנה במעלה ההר. מדרגות אבן מוליכות אליו בין שיחים ועצים עתיקים. זהו בית איכרים פשוט, בנוי חומרים בסיסיים, קירות אבני גיר שטויחו, תקרת עץ, גג רעפים מרסליים ורצפת אבן. בכניסה נשמרה דלת העץ המקורית. מקירות הבית נמשכת חומת אבן בגובה הבית היוצרת ריבוע, כאשר הבית נמצא באחת הפינות. בפנה אחרת היו הרפת והאורווה שכוסו בגג פח.
נכדו של יהושע, מנחם בן-אריה, היה אחרון הדיירים בבית. הוא מת ערירי .
מתוך ynet