מושבת הראשונים

slider-bg

אוסף ירי רמון 1886-7

רפאלוביץ 1899

ראש פינה פנורמה 1934

צילומי רודי גולדשטיין 1935 ביתמונה

אורי בירן 2010

אתר השחזור והפתוח מושבת הראשונים ראש פנה

בשנת 1878 (תרל"ח), יצאו מהישוב הישן בצפת מספר צעירים יהודים, אשר מאסו בכספי ה"חלוקה", במטרה להתיישב ולעבוד את האדמה. הם רכשו אדמות וזכויות מים מערביי ג'עוני, כפר ערבי שישב על מורדות הר כנען.

המתישבים הביאו איתם את משפחותיהם וניסו לקיים ישוב חקלאי בשם "גיא אוני". הנסיון לא צלח, ורובם עזבו.

במקום נשארו משפחות אחדות.

בשנת 1882 הגיעו למקום כ – 30 משפחות "חובבי ציון" ממוינשט אשר ברומניה. הן רכשו אדמות וזכויות מים והקימו מושבה יהודית ציונית חקלאית בשם "ראש פנה", על פי הפסוק מספר תהילים קי"ט: "אבן מאסו הבונים הייתה לראש פנה".

ראש פנה היא אם מושבות הגליל, נמנית על המושבות הראשונות של העליה הראשונה.

האיכרים, חסרי הידע בחקלאות, אשר מימנו מכספם את רכישת האדמות, המשק ובניית הבתים, נקלעו לקשיים כלכליים קשים ופנו בבקשת עזרה לברון רוטשילד.

הברון לקח את ראש פנה תחת חסותו, כמו מושבות רבות אחרות, וביסס בה את שיטת האפוטרופסות, שנציגיה היו פקידיו.

הברון דאג להביא למקום מורים, רופאים, מדריכים חקלאיים (אגרונומים), ודאג לפתח ענפי חקלאות חדשים (משי ויין). כפועלים לתעשיית המשי הביא הברון משפחות מקהילת יהודי חצבייה.

בשנת 1900 העביר הברון את הסיוע למושבה לידי חברת יק"א, אשר הצעידה את האיכרים לעצמאות כלכלית.

בשנות המנדט הבריטי חיו ועבדו ערביי ג'עוני ואיכרי ראש פנה בדו קיום. מאורעות 1939-1936 הביאו לראש פנה את פלוגת בית"ר כסיוע לאיכרים, שאחד מחבריה היה שלמה בן יוסף, עולה הגרדום הראשון.

לאחר קום המדינה הלכו בתי רחוב הראשונים והתרוקנו מיושביהם.

בסוף שנות השישים החלו להתיישב במקום אומנים ומחפשי דרך.

מסוף שנות השבעים החל תהליך של שיקום בתי המתיישבים ומבני הציבור.

ביקור מהנה!